אבל כן היה לי תחביב מוזר:

אהבתי לדפדף בספרי אפייה.

(בתמונה אתם רואים את ספר האפייה האהוב עלי ביותר עד היום)

העוגות שבספרים היו משהו אחר לגמרי מכל מה שהכרתי.

בניגוד לעוגות הפשוטות והמשעממות שהיו מוגשות בימי הולדת או בחגים בתבנית חד פעמית

אלו שבספרים היו ממש יפות!
יצירת אומנות!

מידי פעם היה מתעורר בי חשק מסויים להכין אותן.
אבל ההוראות היו בשבילי כמו לקרוא סינית.

וגם משהו תמיד היה חסר במתכון –

אף אחד לא סיפר איך נוצר פתאום קישוט של לבבות שוקולד 
או איך פתאום נהיו שושנים של קצפת וורודה למעלה.

בדיוק בגלל הקישוטים האלה נמשכתי לעוגות, אז נורא עיצבן אותי זה שלא מסבירים איך עושים אותם.